מדור מאמרים

ניסן – ראש חודשים לרפואת האשה החשובה חנה בת יהודית לרפו"ש לעניין מה ניסן ראש חדשים??? >>> מצות קידוש החודש או מצוות חשבון החדשים??? >>> סדר החדשים מתחיל בניסן??? >>> מניין החדשים למניינם??? >>> האם השתנה המצוה כשעלו מאשור??? >>> מדוע מניין ניסן ראשון זכר ליציאת מצרים??? >>> מתי יש איסור תענית בחודש ניסן??? >>> חידוש הלבנה עיקר האמונה. >>> מזל טלה כנגד קרבן פסח??? >>> הקמת המשכן בניסן ובנין ביהמ"ק. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. (שמות יב, ב) בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. (שמות מ, ב) ראש חדשים וכתב רש"י שהראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין...

בגמ' פסחים ו: איתא, וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י וז"ל: "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל. ומאידך בגמרא ב"ק מה. בדין שור הנסקל איתא "משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש" ופירש שם רש"י אינו מוקדש - דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה: עיי"ש. הרי שנקט הטעם דלא מועיל להקדיש "דלאו ברשותיה" ומ"מ עדיין בעלים הוא על שור הנסקל וצ"ע מה שנא דתרוייהו אסורים בהנאה ומ"ט נקט בחדא שאינו ברשותו ובחמץ שאינו שלו. וראיתי שכך העירו בספר דברי חיים ובס' מרחשת ח"א סימן א עיי"ש. ונראה...

תוספת שבת האם תוספת שבת דאורייתא??? >>> האם עיור יכול להוציא בקידוש??? >>> ממתי אפשר לקבל שבת??? >>> האם צריך לסיים לאכול בלילה??? >>> האם יש תוספת בערב יו"ט??? >>> האם התוספת משנה את היום או מוסיפה קדושה??? >>> האם צריך לקבל שבת בפיו??? >>> האם צריך להתפלל מנחה קודם התוספת???? >>> קבל שבת אם יכול לשאול ולהתיר קבלתו??? >>> מעלת תוספת שבת. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (שמות לה, ב) תוספת שבת דאורייתא בגמרא בראש השנה (ט, א) נחלקו האם לומדים דין תוספת שבת מ'בחריש ובקציר תשבת', או לרבי ישמעאל ממש"נ בתענית יום הכפורים 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה בערב' שנאמר בתשעה לומר שמתחיל ומתענה מבעוד יום שמוסיפין מחול על קדש, וכן לומדים ביציאתו...

עדי חתימה ועדי מסירה חלק ראשון של המאמר (המאמר מחולק ל2, החלק המצורף עוסק בבסיס הסוגייא ובשיטת הריף ושא"ר, החלק השני יעסוק בע"ה בשיטת תוס') אשמח להארות והערות. ישר כחכם! פתיחה נחלקו התנאים מהו הדבר שיוצר וכורת את השטר, דעת רבי מאיר שעדי החתימה הם אלו שכורתים את השטר, ודעת רבי אלעזר שעדי מסירה הם אלו שכורתים[1] הגמרא בדף ד. מביאה שהלכה כרבי אלעזר לעניין גיטין. בנוגע להלכה בשאר שטרות נחלקו האמוראים בדף פו: וכפי שנראה בהמשך בעז"ה. במאמר זה נשתדל להתמקד במחלוקתם של תוספות והרי"ף. הרי"ף והתוספות נחלקו בשתי נקודות עיקריות: א. בגמ' בדף פו: מובאת מחלוקת אמוראים האם להלכה פוסקים כרבי אלעזר דווקא בגיטין או גם בשאר שטרות. ונחלקו הרי"ף והתוס' כמו מי נפסק למעשה. דעת תוס' שהלכה כר"א בכל השטרות, ודעת הרי"ף שהלכה כר"א דווקא לעניין גיטין. ב. נחלקו...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ה' - אומדנא מאמרים קודמים בסדרה יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים כללי ההנהגות בספק ממון - חלק ב' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - הודאת בעל דין - חלק ג' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - עדים - חלק ד' - סדרת מאמרים אנן סהדי: סוגית האומדנא בממון, היא סוגיא ענקית המתפרסת על הרבה סוגיות, ויכפר הקל שמקוצר הזמן לא עיינתי בכולם כראוי, אשר על כן אביא מס' נקודות מרכזיות בענין ואת היסוד האמור מזה. ענין זה מצינו בכמה אופנים ובכמה מקומות. א. קול ושמועה שאיתא בציבורא דלא חוששים שאויב הוצאים בכוונה אז הדברים נחשבים כ"אנן סהדי" [ריטב"א בכתובות טז:]. ב. עד אחד נאמן להעיד במילתא דעבידא לאיגלויי דהא "אנן סהדי" דכי האי גווני לא משקרי אינשי [כך הראני ת"ח אחד בקוב"ש ב"ב תכה]. ג. אדם שגירש את אשתו וראום עדים...

שמחת פורים וגדר עד דלא ידע מהי השמחה בפורים??? >>> האם מותר להשתכר??? >>> 'עד דלא ידע' גדר המצוה או פטור??? >>> האם יכול לאכול סעודת פורים בלילה??? >>> האם צריך לשתות דוקא יין??? >>> שכח על הניסים בברכת המזון בפורים משולש??? >>> האם פטור מתלמוד תורה??? >>> האם קודם המשתה או קודם השמחה??? לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב...

במהות החסרון דאינו ברשותו מבוא: ויאמר לקוצרים ה' עמכם - ברצוני לבוא בסדרת מאמרים לבאר יסודות הלכות בעלות המסתעפים לפרשיות התורה העוסקות בזה, פר' גזלה פר' נזיקין והלכות ההנהגה בממון המסופק - משפטי הממון. במאמר דלהלן נבוא בתמצית להעמיד תצמית תפיסת הבעלות, מתוך החסרון דאינו ברשותו וחי' התורה בפר' גזלה. א. מקור ההלכה דאינו ברשותו ודרישת ברור בו : בגמ' בבא קמא (ס''ח) גזל ולא נתייאשו הבעלים אינו יכול להקדישו, זה לפי שאינה שלו וזה לפי שאינה ברשותו. ומסקי' שם בסוגיא שכן הוא גם לגבי מכירה והפקר דבעינן שהחפץ יהיה ברשות הבעלים. ואם אינו ברשותו אינו יכול לעשות בו מאום. (מלבד ירושה שנפעלת מאיליה.) וההגדרה דברשותו, (בלא להכנס לכל שיטות הראשונים, רמב''ן בעל המאור ועוד) בפשיטות. כל שהחפץ נמצא תחת שליטת הבעלים דהיינו שיכולים לקיים בו רצונם, אף שאינו...

בעזהשי"ת אנו עומדים בתקופה נפלאה ביותר. תקופה של חג הפורים. כבר נמצאים בימים שלפי הגמרא בני הכפרים מקדימים ליום הכניסה והיו קוראים בהם את המגילה ונעמוד בעז"ה על נקודה מאד מעניינת בחג הפורים. בפורים יש מצווה לשתות יין יותר מלימודו, עד כמ, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. פשוט ביותר, לשתות עד שהוא לא יודע הוא לא בר הכי להבין אפי' דברים פשוטים מיהו ארור ומיהו ברוך. ולכאורה הדברים תמוהים עד למאד, כי לא מצינו ולא שמענו שיהיה מצווה בתורה לא לדעת. כלומר, יש מצווה של לא תתורו, אל תפנה אל דברים מסויימים אחר מחשבת הלב וראיית העיניים ר"ל. אבל לא לדעת לא מצינו. ועוד שהרי אנו מתפללים כל בוקר שנזכה להבין את דברי תורתך. אנחנו רוצים להבין ואנחנו מייגעים עצמנו על ההבנה הדקה והברורה על תורת ה', וממילא מה נשתנה חג הפורים שאנחנו לא יודעים ועוד שאנו...