מדור מאמרים

גזירת המן - תזכורת לעם ישראל לשמור על ייחודו חג הפורים מהותו היא, ההודאה לקב"ה על הצלת עמו מגזירת "להשמיד להרוג ולאבד". גזירת כליה שעמדה עלינו בימי המן. אך מן הצורך להרחיב ולבאר פשר הדברים. שהרי מהותה של גזירת המן באה בשל כך ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע". היינו שכל עניין הגזירה נגרמה ע"י חטא עם ישראל וכך גם נשלח המן הרשע להיות המקל אשר יעניש את ישראל בבחי' "הוי אשור שבט אפי". וכמו בעצם כל עניין עמלק שהוא מעין "שומר" של ישראל וכברכתו של יצחק לעשיו "והיה כאשר תריד ופרקת עלו". שתפקידו של עשיו להיות מעניש ליעקב כאשר יפסיק קולו להישמע בבתי מדרשות. נהנו מסעודתו של אחשוורוש – חוסר הבנה של המהות ויש להרחיב בעניין, מהו העוון הנורא שבשבילו נגזרה גזירת כליון על עמ"י. ואמרו חז"ל "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' - פִּיל חלק י"א פָּרָה כיצד ידע אדם הראשון את שמות הבע"ח/ פרה בעלת חמש רגלים א] הביא הבורא ברוך הוא שור ופרה והעמידן לפני השטן וא"ל מה שמותם של אלו, ולא ידע וכו', נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר, ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד לפניו הגמל, ואמר גם זה מה שמו - כי פתח לו בג'- אמר גמל, העמיד לפניו...

בעקבות סיפור שאני עומד ב"ה לפרסם בפורמינו (כולל פרקים חדשים), עלילה שמתארת אדם שמשלב חיים כפולים. מוצא את הערכתו בעולם וירטואלי, אך בעולם האמיתי מרגיש בינוני ולא מוערך. אני רוצה להוסיף כמה מילים במסגרת המאמר. ראשית כל, ללא ספק אדם ששואב את סיפוקו מהעולם החיצון, ימצא את עצמו במקום מתעתע, והדימוי העצמי והאושר שהוא כל כך מחפש, יפרח לו ביום מן הימים. זאת למרות שבעולם הווירטואלי, החיצוני, הוא נתפס כדמות משפיעה, תורנית, חכמה. זוכה לתגובות חמות, מחמאות, הרבה מעבר למה שהוא זוכה לקבל בחיי היום יום. ומנגד בחיים האמיתיים, (ישיבה, כולל, עבודה) הוא מרגיש סתם אדם אפור, בינוני, שגרתי, אולי אפילו שקוף. תחושה שעשויה לגרום תסכול ותחושת ניתוק בין שני העולמות. חובה להוסיף. הפער הזה, בין זהות וירטואלית לזהות במציאות, הוא דבר טבעי כל עוד הוא במינון נכון...

אנשים רגשיים בפורים ובהכנות אליו (אם אינך נמנה על אלו - אין כאן מקומך!) הנה ימים באים! הנה הנה כבר מגיע חג הפורים, עוד פחות משבוע ואנו עומדים ומתחילים לשמוע את ה'ויהי בימי אחשורוש'. בעיני רוחי אני כבר רואה את עצמי נכנס לבית המדרש, עם עוד הרבה מתפללים. כמובן שאני מגיע מוקדם – לתפוס ולשמור את מקומי, כדאי לא להיכנס בעת הלחץ. הביהמ"ד מתמלא בעוד ועוד אנשים – ילדים מחופשים, בחורים עם תרבושים, והאברכים – זה עם גרביים לבנות במקום שחורות, זה עם גרביים שחורות במקום לבנות. ואני עומד ובוהה בכל אחד ואחד – מרוב איום שאני מרגיש, אני מתחיל לפסול אותם בלבי ולהצדיק את עצמי בכך שאני שמרן ורוחני, לא מתחפש ולא עושה שטויות, כי אני כל השנה טבעי – לדעתי ולתירוצי, ואין אני צריך את השטויות בשביל להשתחרר ולהיות טבעי. ועוד הסבר אני מתרץ לעצמי: שאיני צריך...

בענין פורים המשולש א. בפורים יש ארבע מצוות, מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודת פורים, גם תיקנו חכמים לומר על הניסים, וקריאת התורה. ב. שו"ע סימן תרפ"ח סעיף ו' יום חמשה עשר שחל להיות בשבת אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימים לקרותה בערב שבת, וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום, וביום שבת מוציאים שני ספרים ובשני קורין ויבא עמלק ואומרים על הנסים, ואין עושים סעודת פורים עד יום אחד בשבת. וכתב המ"ב דמשמע מהפוסקים דגם משלוח מנות מקיימים לאחר שבת ביום ראשון כיון דזה שייך לסעודת פורים. נמצא דבט"ו אדר שחל להיות בשבת כמו השנה, חילק השו"ע את ארבעת המצוות של יום הפורים יחד עם שני תקנות חכמים - שנים לכל יום, מקרא מגילה ומתנות לאביונים בערב שבת, קריאת התורה ועל הניסים ביום השבת, וסעודת פורים ומשלוח מנות ביום ראשון [וקוראים...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ג' - הודאת בעל דין בהמשך לפרק ב' בסדרה "כללי ההנהגות בספק ממון - פתיח". מכאן והלאה נתחיל לפרט את הדינים שמצינו בפועל אחר שנוצר ספק בהממון. המאמרים הקרובים יעסקו באופני התבררות המציאות, והיינו שהתבררה מציאות הממון ההיסטורית על פי כל מיני ראיות והוכחות לצורת ואופן השתלשלות העניינים. הודאת בעל דין: יש בזה מח' הקצה"ח והמהריב"ל [קצה"ח סי' לד ס"ד] אי הוי מדין "נאמנות" שאדם נאמן בדיניו או שהיא מדין "התחיבות" חדשה שלא היה קודם, והוכיח הקצה"ח [שם] כנגד דב' המהריב"ל ונקט דלא שייך לומר דהוא מדין "התחיבות" והביא לכך מס' הוכחות. א. הא דפריך בב"מ [ג:] מה לפיו שכן אינו בהכחשה ובהזמה וכ"ו ולכאורה לפי דב' המהריב"ל פשיטא דאין הכחשה והזמה דהא הוי כמתנה והתחיבות חדשה וצ"ב מאי קפריך. ב. הא ז"ב דהאומר להד"מ ואח"כ באו עדים דאינו...

ענין עיבור השנה בקצרה. בין מולד למולד יש כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים[1] ושנת הלבנה (- דהיינו י"ב חודשים)[2] היא הוי פעמים שנ"ג יום וכן אפשר לה שתתארך עד שנ"ד ואף עד שנ"ה יום. ומשום דביב"ח איכא שלוש מאות ושישים יום פחות ה' יום דאיכא חמשה חדשים חסרים[3] היינו שנ"ה יום ובזמן דחשוון וכסלו מלאים וכשחסרים איכא שנ"ג יום וכשא' מבניהם חסר וחברו מלא, נמצא שנ"ד יום. כ"ז הוא באופן כללי. ובפרטות, כשתחשב המולד תמצא כחשבון הנ"ל דכ"ט יום פעמי החודש הוא שמ"ח יום. והי"ב שעות הנותרות בכל חודש פעמי החודשים הוו עוד ו' יום דהיינו דאיכא שנ"ד יום. והתשצ"ג החלקים פעמי החודשים הוו ח' שעות ותתל"ח חלקים והיינו מעט יותר משנ"ד יום ושליש היום. והנה ימות החמה יתרים על ימות הלבנה י"א יום דבשנת חמה איכא שס"ה יום.[4] והיינו דכל ג' שנה איכא חודש העיבור. אמנם חודש...

האם ומתי יש חיוב זכור מהתורה??? >>> האם יש חיוב מדאורייתא לקרוא דוקא בספר תורה??? >>> המצוה לזכור או למחות??? >>> האם מועיל זכירה בלב??? >>> האם נשים חייבות בשמיעת 'זכור'??? >>> האם יש מצוה לזכור תמיד??? >>> מדוע אין מברכים על מצות זכירת מעשה עמלק??? >>> מדוע החיוב רק פעם בשנה??? >>> האם מועיל לזכור בפרשת ויבוא עמלק??? >>> האם מועיל מחיית עמלק בקריאת המגילה??? זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (דברים כה, יז) בגמרא במגילה (יח, א) הק' מדוע אם קרא את המגילה בעל פה לא יצא, אמר רבא שלומדים 'זכירה' שנא' 'והימים האלה נזכרים', ונאמר 'זכירה' במעשה עמלק 'כתב זאת זכרון בספר', מה להלן בספר אף כאן בספר, ומה שאפשר לבאר שזכירה היא עיון ולא קריאה בספר, הרי שנינו בברייתא, 'זכור' יכול בלב, כשהוא אומר 'לא תשכח'...