מדור מאמרים

יחזקאל הנביא ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א' ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק ב' חלק ג' למה נשתנה יחזקאל שנקרא 'בֶּן אָדָם'/ לעתיד הכהנים יחזרו להיות לוים, והלוים יהיו כהנים/ מדוע שום נביא לא נתנבא בענין העבודה שלעתיד לבא אלא יחזקאל/ כמה פעמים יחזקאל נקרא 'בֶּן אָדָם'/ יחזקאל היה יפה תואר ויפה מראה/ 'בן אדם עמוד על רגליך' היה צריך להיות תחילת הספר/ ו] אמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל 'בֶּן אָדָם' [1] בן אנשים כשרים, בן צדיקים, בן גומלי חסדים, בן שמבזים את עצמן על כבודו של מקום ועל כבודם של ישראל כל ימיהם. (ויק"ר פ"א ס"ז) ז] וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ (יחזקאל ב, א). הנה צריכים אנו לדעת למה נשתנה יחזקאל שנקרא בן אדם יותר משאר הנביאים. ומעיקרא לדרוש שמות למה נקרא שמו יחזקאל, ומה ענין עמוד על רגליך וכו'. ואמנם...

בואו חשבון בענין חשבון ל"ט מלאכות שבת ביאורו של רבינו חננאל בכוונת 'ארבעים חסר אחת' מלאכת ומלאכה שבתורה הן ס"א א] במסכת שבת (מט:) הדור יתבי וקמיבעיא להו, הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, כנגד מי, אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן. אמר להו ר' יונתן בר' אלעזר כך אמר שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מְלָאכָה מְלַאכְתּוֹ ומְלֶאכֶת שבתורה ארבעים חסר אחת. בעי רב יוסף וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ (בראשית לט, יא) ממנינא הוא או לא, א"ל אביי וליתי ספר תורה ולימני, מי לא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום, אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב (שמות לו, ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם, ממנינא הוא, והא כמאן דאמר (סוטה לו:) לעשות צרכיו נכנס, או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא, והאי והמלאכה...

הנה נפסק להלכה שקריאת שמע היא מה"ת, וכעת יש לחקור משום מה מחויב לקרוא קריאת שמע, אי מצוות קריאה שהוא מצווה חדשה, או משום מצוות קבלת עומ"ש, או משום ת"ת. ונקודת הספק הוא משום שקריאת שמע יש בה ב' מצוות שמוזכרות בה, קבלת עומ"ש כדכתיב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וזה מצוות האמונה ביחוד ה' שהיא קבלת עומ"ש. או משום מצוות ת"ת כדכתיב "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך". וכעת יש להסתפק האם קריאת שמע היא משום עומ"ש או משום ת"ת או משום שניהם, או שהיא מצווה בפני עצמה. **** הסוברים שקר"ש היא מצווה בפני עצמה: הרמב"ם בספר המצוות והחינוך מנו בספריהם שלשה מצוות בפני עצמם, א. מצוות האמונה ביחוד השם קבלת עומ"ש (רמב"ם עשה ב' חינוך מצווה תי"ז) ב. מצוות קריאת שמע (רמב"ם עשה י' חינוך מצווה תי"ט) ג. מצוות ת"ת (רמב"ם עשה יא חינוך מצווה ת"כ)...

יחזקאל הנביא ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א' חלק ב' איזה בע"ח יש על קברו של יחזקאל/ ספר תורה מכתב ידו של יחזקאל/ מעשה במלך שרצה לפתוח את קברו של יחזקאל/ מתי היארצייט של יחזקאל הנביא/ רבי פתחיה ראה על קבר יחזקאל עוף שפניו כפני אדם/ המוסלמים קוראים ליחזקאל הנביא 'אל-כפיל'/ בימי קדם היה עמוד של אש על קבר יחזקאל/ ד] נמצא כתוב בספר המסעות לרבי בנימין וכן בקרוניקו דיואן דאינגלסא, אומרים כי יחזקאל נפטר בחיי נבוכדנצר ויקבר בארץ בבל בין נהר פרת ונהר כבר. וכשמלך אויל מרודך והוציא יהויכין מבית הכלא, ובא יהויכין ול"ה אלפים יהודים עמו, ובנו כיפה על קבר יחזקאל הנביא. [ועל קברו צב שקורין שילדקרע"ט מלאכה נפלאה [1]]. וגם היום נראה שם חקוק יהויכין ויחזקאל [2] וגדוד אנשים. ויעשו כנסת גדולה סמוך אליה, ובמקום הכנסת יש כמו שישים מגדלים, ובין מגדל למגדל...

מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה? מגילה ג' א': מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פ"א ה"א: וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. ויש להקשות: איזה ביטול תורה יש בקריאת המגילה? והלא גם בקריאת תנ"ך מקיימים מצוות תלמוד תורה. והיישוב הפשוט לכך הינו ע"פ לשון הגמרא, שבית רבי היו מבטלין תלמוד תורה ובאין, לאן היו צריכים לבוא? וכי לא היו יכולים לקרוא במקום שלמדו? אלא, שהיו הולכים לבית הכנסת הגדול כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך", וזהו הביטול תורה. וכזאת כתב הערוך השולחן (סי' תרפז ס"ה) שההילוך ועד הזמן שיתאספו כל העם ויתחילו לקרוא המגילה – זהו הביטול תורה. ובשם המהרי"ל דיסקין תירצו, שיש שלוש מילים במגילה שלא ידוע פירושם, והם "האחשתרנים בני הרמכים", וזהו הביטול תורה; [ואולי כוונתו...

מאמר קודם בסדרה כללי ההנהגות בספק ממון חלק ב' - פתח דבר בהמשך לפרק א' בסדרה - "יסודותיהם של משפטי הממון. הנה כלל גדול הוא בכל עניני וגדרי ההנהגות והבירורים בספקי ממון, דכאשר אנו באים להכריע הכרעות בספק ממון, אין אנו באים לפסוק הכרעות ופסקים הלכתיים מדיני והל' הספקות, דכאשר אנו דנים ובאים להביא דינים מצד הלכותיהם המסתעפות של הספקות, במקום המושגים טענות ודררא דממונא שמצינו בנידונים ממוניים נמצא רוב ועד אחד, ובמקום המושגים יחלוקו וכל דאלים גבר ימצאו את מקומם המושגים הבסיסיים חזקה דהשתא וחזקה כדמעיקרא, וכיון שלא מצינו את המושגים הללו בנידונים ממוניים, מוכרח שכאשר אנו באים לדון ממון מצד שאנו מסתפקים מיהו הבעלים עליו, אין אנו באים לדונו מדיני הספקות אלא מדיני הממון, דהיינו מהו דין הממון להיעמד במצב כזה, דוק בה והפוך בה, דוק בש"ס ופוסקים...

אחת הדמויות המרתקות ביותר היא דמותו של "גיחזי" משרת אלישע הנביא. דמות פלאים המציבה לעינינו את תהפוכות הנפש וסתירותיה, את עוצם דקויות נטיות האדם ואת השפעתם על האדם עד שמי שמים לרום ועד שאול מטה. אחד מארבעה אנשים ושלשה מלכים שאינם נוחלים את העולם הבא הוא גיחזי משרת אלישע. למרות הקושי הבלתי אפשרי כמעט לאדם בן דורינו להתחקות אחר עומק חטאי ראשונים, ללא ספק נכתבו הדברים כדי ללמדנו בינה ולהפיק מוסר גם עבורנו כתורה שללמדה אנו צריכין. כל המתבונן בנקודות חטאיו של גיחזי עומד משתומם ונפעם מעומק התהום הנפרשת בין גדלותו של האיש כדאיתא בירושלמי סנהדרין פרק י. "גיחזי אדם גבור בתורה היה אלא שהיו בו שלשה דברים: עין צרה ופרוץ בערוה ולא היה מודה בתחיית המתים". להלן נקודות נוראות בחייו כפי שהורונו חז"ל: צרות עין: עינו של גיחזי הצרה ברבו הנביא אלישע...

פלוגתא דחכמי פרובינציא | דברי השב שמעתתא | דברי החות דעת | בסוגיא דשאחד"א פתיחה - בירור גדר אמתלא: הנה מהשקפה ראשונה נראה דאמתלא אי"ז נאמנות מיוחדת אלא הוי תירוץ והתנצלות ואומרת דדבריה הראשונים שקר הם. אך הנה מדברי הגמ' (מס' כתובות דף כ"ב ע"א) מוכח דלא כן, דבגמ' מובן דדווקא אם נתנה האשה טעם מדוע שיקרה מהני. אך אם אומרת "לצחוק אמרתי" וכדומה, לא יועילו דבריה בכלום ואי"ז אמתלא, ולכאור האם אמתלא הוי סתם "תירוץ" א"כ אמאי לא יועיל אמירת משטה הייתי בכם. וכדומה. וא"כ צריך לחקור מהו גדר דאמתלא ומהו כוחו, ואי מהני בשאר נאמנויות שבתורה או דמהני רק בשויה אנפשיה. והנה בשו"ת מהר"י בן לב (ח"א ס' מ"ג כלל ו' ס' ל"ט) הביא את תשובת רבני פרובינציא על איש שהוציא קול שקידש את ביתו בעודה קטנה, ואח"כ נתן אמתלא אי מהני האמתלא כדי להתירה או לא, ומקצתם אמרו דלא...