מדור מאמרים

בעניין איסור ברכה לבטלה "ברכה לבטלה" משמועתה ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה. בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא". וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה מהלכותיו (הלכות ברכות פרק א הלכה טו) שדימה זאת לנשבע לשקר "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא"[ג]. והגאונים כתבו בתשובה (שערי תשובה סימן קטו) שהמברך ברכה לבטלה – חייב מלקות על כך. ויתכן שכוונתם שלוקה מדין לא תשא, שמבואר בגמרא בשבועות (דף כ עמוד ב) שאף על פי שאין בו מעשה לוקים עליו[ד]; או שהמלקות מדין מכת מרדות, [וכעין זה כתב הדרכי משה (חושן משפט סימן רכח אות א) "כתב המרדכי פרק הזהב ע"א על מי שהיה עליו עדים שאינה את...

רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף, אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א. א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא ואינו מצווה על שביתת בהמה זו, וכן בהשכיר ביתו לעכו''ם אם מוזהר שלא יביא בו העכו''ם עבודה זרה משום לא תביא תועבה אל ביתך, ובפשוטו שכירות הוי זכות לפירות והוי כקונה שדה לפירות דפליגי בה ריש לקיש ורבי יוחנן אי קנין פירות כקנין הגוף, ומעתה יש להקשות מאי טעמא לא תלי הגמ' נדון זה דשכירות בפלוג' ר''י ור''ל, וכבר עמדו בזה באחרונים. ובס' בקובץ שיעורים (ב''ב אות תסד) הביא עוד להקשות דהא דפליגי בב''ב (נ,א) במוכר עבדו ופסק עם הקונה על מנת שישמשנו ל' יום, רבי...

מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע. במאמר זה אנו נתעסק אי"ה בשלושה קליפות: מצרים, עמלק, כנען ושאר האומות. א. מוח שליט על הלב. ידוע הפתגם החב"די "מוח שליט על הלב" ובעולם התקבל משפט זה כביטוי לשיטת חב"ד שעבודת השי"ת צריכה להיות על ידי שליטת המוח על הלב, דהיינו בלי ביטוי לרגש, או לדחוק ולהדחיק את הרגש. אך במקורו מבטא משפט זה ענין שונה לחלוטין, המשפט הזה בא לבטא מציאות טבעית שהשי"ת ברא בגוף באדם: המוח שולט על הלב, ולא הלב על המוח. דוגמא לצורך העניין: לראובן מאד טעים שוקולד, הסוכרים בדמו...

"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד שבועות. בטעם המצווה נאמרו כמה טעמים: בחינוך מצוה שו' האריך לבאר וז"ל: משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, וכמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה וגו' והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, וכמו שאמר השם למשה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" ופירוש הפסוק כלומר, הוציאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלקים על...

מוני המצוות מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו. לאחריו היו רבים נוספים כדוגמת ספר החינוך אשר נכתב בעיקרו כאיגרת לבן על מנת לעורר את ליבו לדבוק בתורה ומצוותיה ואגב פירוט מצוות התורה מונה אתן המחבר אשר יתכן ויוודע מיהו לאחר שהדבר היה בגדר תעלומה. וגם את כליו נשא בעל המנחת חינוך שבאר את דבריו כשהביא ללא הרף במקביל להם את דברי המורה הגדול, הלא הוא הרמב''ם. אחד ממוני המצוות המרכזיים ביותר היה הרמב״ם שהחל את מניינו מהשרשים שיהיו אמות המידה מה יכנס למניין ומה לא שייך לעניין. אמנם מוני המצוות הללו ועוד כמותם שלא סרו מן...

קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו הכי אין לך אדם אוכל משל חבירו ואין לך אדם סומך על בני ביתו, והראשונים כתבו דכעין דברי רש"י איתא בירושלמי כלאים, אך התוס' בגיטין שם כתבו דמקור הדין דעד אחד נאמן באיסורים הוא מנדה דכתיב וספרה לה, ודרשינן בכתובות ע"ב וספרה לה לעצמה, ובתוהרא"ש הקשה על דברי רש"י דהיא גופא מנלן דהאמינה תורה כל אחד על השחיטה וכו' וע"ז כתב דילפינן ליה מנדה (ולכאו' זהו גם כוונת התוס'), (ובדעת רש"י אי לא יליף ליה מנדה צ"ב למאי איצטריך הך דרשה דוספרה לה לעצמה, וי"ל בזה...

חמץ שעבר עליו הפסח. ובספיקו. א. קיי"ל חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס הואיל ועבר עלי' בבל יראה והשרישו לנו רבותינו הראשונים [-רמב"ן בפרק כל שעה תלמידו הרא"ה ותלמידו ההריטב"א] שדבר זה הינו רק סיבת התקנה, אבל למעשה צורת התקנה היתה לאסור כל חמצו של ישראל, אפילו שלא עובר בפועל בבל יראה כלל, הרמב"ן מנה כמה ראיות לזה: חמץ גזול [-מש' ב"ק פ' הגוזל] וכן מלאי של חנות וחמצו של יראל אבוד שם [-פסחים לא:] בפש' ה"ה חמץ של קטן ק"ו שיהי' אסור מטעם קנס , ונפשט בזה -לפו"ר ספק הפמ"ג ועוד. והנה, בעניין חמצו של עכו"ם שישראל קיבל עליו אח' נחלקו רבותינו אי אסור לאחה"פ והחק יעקב כ' שמאחר והדבר במחלוקת בירושלמי- [-ע"ש שיש לו גירסא שהדבר הוכרע, בשונה מגי' הספרים שלנו] הרי אפי' שלא נפשט- עכ"פ ספק דרבנן לקולא והעיר על המגן אברהם שנקט בפשיטות לאסור. האמ' שהחזון...

המשך מכאן בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה. בדין המניח עירובו בעיר כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת דבריהם נראה דדוקא ברשות היחיד הוא דמהלך את כולה אבל בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן ואינה רה"י אינו מהלך את כולה אלא יש לו ארבע אמות במקומו ואלפים אמה לכל רוח. דעות הראשונים בזה מפשטות דברי התוס' (מז ב ד"ה דכולה) והרא"ש שם שכתבו דדוקא במי שהוציאוהו חוץ לתחום ונתנוהו בעיר שאינה מוקפת מחיצות אינו מהלך את כולה ולא דמי לשובת או למניח את עירובו משמע דעיר שאינה מוקפת מחיצות הרי היא כד"א לשובת ולמניח את עירובו יעו"ש[1], והב"י (בסי' תה) הביא דברי רבינו...