מדור מאמרים

סיפור יציאת מצרים מהיכן לומדים דין סיפור יציאת מצרים בפסח??? >>> מדוע דוקא דרך שאלה ותשובה??? >>> זכירת יציאת מצרים וסיפור יציאת מצרים??? >>> אם יש דין אמירה בסיפור יצאת מצרים או לשמוע??? >>> האם מועיל שומע כעונה??? >>> האם יש 'והגדת לבנך' ביו"ט שני כשהבן פטור??? >>> האם חייב ב'והגדת לבנך' כשנמצא אצל הסבא??? >>> האם נשים חייבות בהגדה??? >>> מדוע אין מברכים על ההגדה??? >>> סיפור יציאת מצרים שורש האמונה. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. (שמות יג, ח) (ג) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (דברים טז, ג) ובגמ' בפסחים (לו...

בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק ב - גדר קניין יאוש מאמר קודם בסדרה https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%96%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A0%D7%99.2983/ השלמת ענין באיסורא אתא לידיה כמו שהוזכר בחלק א' אות ב' א. הנה יש לדון היאך חל היאוש, דהא ודאי דהיאוש אינו מעשה קנין בפנ"ע אלא דהוא מפקיע רשות הבעלים בחפץ ועי"ז יכול הגזלן לקנותו, אלא דיל"ע באיזה קנין קונה אותו למעשה. והנה התוס' לקמן (סט. ד"ה כל שלקטו) נסתפקו אי בעי' שיהא החפץ ברשות הגזלן בשעת...

ננסה לברר במאמר זה, האם יש חילוק מהותי בעבודת השם בין יושבי הארץ ליושבי חו"ל, ומהי משמעות הדבר מבחינה מעשית. והנה במאמרים הקודמים ראינו שהשי"ת נקרא 'אלוקי הארץ', ונתבאר שהקב"ה רצה להתגלות בגילוי פרטי ומיוחד בתוך הבריאה, ובחר לו ארץ מיוחדת ועם מיוחד שאותם מנהיג בהנהגה פרטית למעלה מדרך הטבע, ובכך יש לו גילוי בעולם. ועוד נתבאר מדברי הספרי [פרשת עקב, מג] שבזה תלוי כל ענין המצוות, משום שהופעת הקב"ה בעולם היא רק על ידי המצוות, שהם בגדר תכשיטי האשה לפני בעלה, שבכך מושכת את לבו אליה, וכל זה שייך רק כאשר השכינה - כנסת ישראל נמצאת לפני בעלה, אבל כאשר אינה בביתו לא שייך כל ענין המצוות. ובהשקפה חיצונית נראה מזה שלמצוות בחו"ל אין חשיבות וערך עצמי. והדבר לא יתכן, וצריך ביאור. 'שלא יהו עליכם חדשים' אמנם יש להתבונן במה שנתנו חז"ל טעם למה התחייבנו...

בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או דלמא לא דמיא לאבידה אבידה הוא דכי אתאי לידיה בהתירא אתיא לידיה אבל האי כיון דבאיסורא אתאי לידיה מדרבנן הוא דאמור רבנן ניקני מפני תקנת השבים ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפילו מדרבנן: איתיביה רב יוסף לרבה גזל חמץ ועבר עליו הפסח וכו' וילה"ק דהא אי נימא דיאוש קונה רק מדרבנן לכאו' לק"מ, דודאי יכול לומר דאינו רוצה בתקנה כיון דנעשה רק לטובתו כבכל תקנה דרבנן שיכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים, ובספר כוס הישועות כתב בזה בתרוצו הא' דאיה"נ דמקשי' רק להצד דהוה...

א. ידועה הקושיא הנוגעת לכמה וכמה סוגיות, דכל שן ורגל אמאי א"א לחייבו מטעם אש [ועכ"פ צד השוה מבור ואש] הא הרי הבהמה הוי חפץ דהבעלים כאסו"מ ומזיק ברוח מצויה דהרוח חיים שבו לוקח גוף הבהמה ומזיק בו [ואף דאינו כח אחר לגמרי מ"מ ק"ו דחייב, ועי' שיטמ"ק ב"ק (ה:) בשם מהר"י כ"ץ (ד"ה מה שפרש"י) דחשיב באמת כח אחר ממש ובגמ' דאמרי' מה לבור שאין כח אחר מעורב בו הומ"ל שור יוכיח עיי"ש], וא"כ אמאי פטור ברה"ר וכן אי לא כתיב קרא ללא מכליא קרנא ולאזלה ממילא אמאי יהא פטור הלא אפשר לחייבו מטעם אש וכנ"ל [ועי' תוס' פסחים (קכ. סוד"ה כל) שכתב אסוגיין אהא דאמרי' או הא או הא או רגל דהזיקו מצוי או שן דיש הנאה להזיקו דבאמת היה צ"ל או רגל דאין הנאה להזיקו או שן דאין הזיקו מצוי עיי"ש, והאחרונים נתחככו בדבריהם טובא אבל לכאו' כוונתם כנ"ל דבאמת אי לא הוה כתיב שן או רגל הוה...

השימוש בסבון העשוי מחֵלב כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן ונתרן בכמות גדולה, וכששורפים אותו - ניתן להשתמש באפרו כחומר ניקוי מכיון שמכיל חומרים אלקאליים בעלי פעולה חריפה, והם יכולים לשמש כאבקת ניקוי, וכאחד המרכיבים בייצור הסבון המוצק, שהרמב"ם מזהה אותו עם ה"אַשְׁלָג" שבמשנה (מכון התורה והארץ). לדעת ר"ת ( תוס' יומא ע"ז. ד"ה דתנן ) מותר לסוך ידיו בחֵלב אף שהוא אסור באכילה " מותר אדם לסוך בחלב , דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביוה"כ ובתרומה ובאיסורי הנאה", ומוכיח ממה שרבינא "שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ...

נתבאר במאמרים הקודמים ענין 'משפט אלוקי הארץ', שהשי"ת בחר לו לנחלה את ארץ ישראל, ששם הוא שוכן, ומנהיג את כל ענייני הארץ בעצמו, בשונה משאר ארצות שאינו אלא 'אלוקי השמים', שאינו שוכן בארץ ואינו מנהיג אותן אלא על ידי שליחים וממונים. ונתבאר שכל ענין המצוות תלוי בדבר זה, עד שאמרו חז"ל שקיום המצוות בחו"ל אינו אלא כדי שלא ישתכחו מהם כאשר יחזרו, ולולי שהיו עתידים לחזור לארץ לא היה טעם בקיום המצוות בחו"ל. הבנה זו יוצקת משמעות חדשה במהות ענין המצוות, כי לפי תפיסתנו בפשטות, לא אמור להיות חילוק בין המקומות, ואם אנו רואים שמקום המצוות הוא רק בארץ, מתבאר שתוכן המצוות הוא לא כפי שאנו תופסים אותו, אלא יש לו משמעות אחרת. והדבר צריך פירוש. 'לבבתני אחותי כלה' והנה נתבאר מדברי חז"ל [ספרי פרשת עקב, מג] שהטעם שהמצוות אינן שייכות אלא בארץ, הוא מפני שהמצוות...

א. ידוע שיש דין במצה שעשייתה תהיה לשמה, ואמנם חלוק שורש דין זה מדין לשמה דציצית ותפילין וכדומה ששם נאמר דין שעיקר העשייה תהיה לשמה, אבל כאן לא נאמר שעיקר העשייה תהיה לשמה אלא רק נאמר דין ושמרתם את המצות שצריכים שימור לשם מצה ולכן יש לעשות את פעולות עשיית המצה לשם מצת מצוה שעל ידי זה תישמר מלהחמיץ לשם מצוה. אמנם מצאנו בגמרא (פסחים מ.) דמבואר שגם במקום שלא יכול להחמיץ יש דין לעשות את הפעולה לשם מצוה, וז"ל הגמ' שם הדר אמר רבא מצוה ללתות שנאמר ושמרתם את המצות אי לא דבעי לתיתה שימור למאי, אי שימור דלישה שימור דלישה לאו שימור הוא דאמר רב הונא בצקות של נכרים אדם ממלא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה, באחרונה אין בראשונה לא מ"ט משום דלא עבד בהו שימור, ולעביד ליה שימור מאפייה ואילך אלא לאו שמע מינה שימור מעיקרא בעינן, וממאי דילמא שאני התם...